יום שישי, 30 בנובמבר 2012

צבעים של חורף

 
תקופה מאוד ארוכה הייתי לובשת בגדים רק בשחור ולבן. אולי איזה נגיעה של אפור או נעליים חומות, אבל לא מעבר. בשנה שנתיים האחרונות פיתחתי חיבה עזה לצבע וכל בגד צבעוני הוא תלויי מצברוח. המכנסיים נקנו בסוף עונה בשנה שעברה בh&m והצבע התגלה כרלוונטי מאוד גם השנה. חולצת הג'ינס נקנתה בקסטרו גם בשנה שעברה והיא משרתת אותי היטב גם בחורף וגם כעליונית מזגנים בקיץ.
טבעות הינשוף שתיהן מתנה מחברות, אני מאוד אוהבת ינשופים וטבעות ככה שזה שילוב נהדר.
 



סופש נפלא לכולם,אלה


יום רביעי, 28 בנובמבר 2012

my shoes wish list

 
אם יש משהו אחד שאני בטוחה בו, אין דבר כזה יותר מדי נעליים ולכן בא לי את כולן!


ג'קט יד שניה

כשהיינו בארצות הברית יצא לנו לבקר בכמה חנויות יד שניה. באחד מהביקורים מצאתי ג'קט ממש מגניב שקצת מזכיר בטקסטורה של הבד ספה ישנה. החלטתי לנסות אותו אתמול לראשונה וגיליתי שהוא דווקא מושך תשומת לב חיובית ומחמם במידת הצורך. לבשתי מכנסיים דמויי עור שנקנו בסייל לפני כשנתיים בפול אנד בר, חולצה שהוזמנה מסטייל ריבר ומגפיים מביג טום. תיק הגב החום היה מתנת יומולדת מחברתי טניה ואני חורשת עליו מאז. האוזניות המגניבות שלי הוזמנו מאמזון והתגלו כרכישה פרקטית ונוחה.



תחילת סופ"ש נפלא לכולם,
אלה

יום ראשון, 25 בנובמבר 2012

לוק מנצח

נפגשתי עם מור בבית הקפה נונה בתל אביב והיא הופיעה בלוק מוצלח במיוחד שהייתי חייבת לשתף. ככה משלבים נכון פריטים המלתחה הגברית (חולצת גברים של פול אנד בר) בלוק שיקי ונשי.





לילה טוב,
אלה

מוצש אפור-שחור וגשום


אתמול למרות התחזיות היה יום נעים, דבר שמשך המון מבקרים למתחם התחנה ועל כן הייתה לנו הרבה עבודה במסעדה. בערב הגשם סוף סוף הגיע והיה קריר. אחרי שנ"צ ארוך במיוחד, יצאנו מהבית ב 12 בלילה לבושים חם, במיוחד כדי לטייל בין השלוליות. רום לבש מעיל אפור שנקנה בשנה שעברה בקסטרו בסוף עונה והוא חם ונעים ונראה מעולה עם כל דבר. מעיל די קלאסי, פריט אידאלי לקנות בסוף עונה. הוא נעל נעליים שקצת מזכירות נעלי קיפי עם שרוכים , הן ממש יפות וכל כך חמימות, אבל לא ממש אידאליות לגשם. אני לבשתי שמלה שחור עם שרוול ארוך, פריט בייסיק פשוט מושלם לשלב איתו אקססוריז, עם גרביונים וגרביים מעל הברך. אני מתה על גרביים כאלה, זה תמיד נראה ממש מגניב עם שמלות וחצאיות או אפילו עם מכנסונים. בגלל הגשם נעלתי מגפיים שבטח תופתעו לשמוע שהם של קרוקס. ובהמשך ישיר לקור ולאובססית הכובעים שלי, כובע צמר בצבע אפור וכפפות תואמות וכמובן מעיל. אני כל כך אוהבת ימים כאלה שקצת גשום וקריר ואפשר להתלבש בשכבות ולשלב את כל האקססוריז האהובים עלי של החורף.
אכלנו טוסט באבולעפיה שהיה מוצלח כרגיל, ואחרי התלבטויות החלטנו להמשיך למזג. במזג כמובן שהלכנו על מסלול (יין אדום בשבילי ובירה בשביל רום). המקום הזה פשוט אדיר ודי קשה לא לצאת שיכור משם. אכלנו אצבעות עוף מטוגנות שהלכו נהדר עם האלכוהול ובסביבות 2 וחצי יצאנו לעבר הבית, שבעים ומאושרים.
שבוע טוב, אלה.



יום חמישי, 22 בנובמבר 2012

אובססיה


בכל כמה זמן, בעיקר בחורף, מתפתחת אצלי אובססיה חדשה. זה קורה בערך אחת לשבוע אבל יש תקופות רגועות יותר. אחרי שיגעון הנעליים עם הניטים שהוזכרו בפוסט הקודם התפניתי לאובססיה חדשה, שלא זרה לי ומלווה אותי מדי פעם - כובעים. למרות שלהסתובב עם כובע יכול לגרור הרמות גבה ומבטים תמוהים אני פשוט לא מצליחה לוותר עליהם. כמה ימים השקעתי מאמצים במציאת כובע פדורה רחב שוליים (Fedora hat) אחרי שראיתי אחד חביב בh&m. לצערי לא משצאתי משהו שמצא חן בעיני והחלטתי לחזור לאותו אחד שראיתי ב h&m אך ככל הנראה מאוחר מדי כי כבר לא מצאתי אותו. גם שיטוט באינטרנט לא הניב תוצאות , מצאתי כמה כאלו שאהבתי אבל לא משהו במחיר סביר. זה חלק ממה שאהבתי. בינתיים אני ממשיכה לחפש.
1-3 אסוס 4-5 טופ שופ
סופש נעים, אלה

פויקה


איזה כיף זה יומולדת! מסיבה וחגיגה וסעודה. השנה בחרנו להינות מאופנת השוברים, שאיתנו כבר כמה שנים וביום שלישי כשנינו היינו בחופש החלטנו שזו הזדמנות מצוינת לנצל את השובר שלנו לפויקה ,שהיה מתנת יומולדת לרום . אחרי יום רגוע יחסית  במרכז התארגנו ונסענו בסביבות השעה 7 בערב. כמובן שיציאה כזו היא הזדמנות לחנוך פריטי לבוש חדשים אז נעלתי את הרכש האחרון שלי מטופ שופ, מגפונים חומים עם ניטים, שהם מבחינתי פריט הכרחי לחורף הנוכחי. קניתי אותם בשבוע שעבר ועשיתי מאמצים רבים להשיג אותם גם בשחור, ללא הצלחה בינתיים. אולי עדיף ככה, כי נראה לי שהטרנד הזה לא הולך להחזיק הרבה זמן, בייחוד שבכל הרשתות יש מגפונים על ניטים בפרשנויות שונות. לבשתי חולצה מנומרת מזארה וג'ינס ומעיל מקסטרו. עם פריט מנומר מבחינתי אפשר לשלב רק פריטים רגועים בחום ושחור מבלי להעמיס על ההופעה הכללית. לאחרונה אני ממש אוהבת מנומר ויוצא לי לשלב אותו בהרבה אאוטפיטים, זה מרגיש אידאלי למזג אוויר קריר.
 השובר כלל 7 מנות ראשונות, שתי עיקריות לבחירה, שתי כוסות יין וקינוח זוגי וכל זאת רק ב 250 ש"ח. למי שלא מכיר, מסעדת פוייקה נושאת על דגלה את סיר הפוייקה הדרום אפריקאי, סיר ברזל יצוק כבד ועגול עם רגליים שנועדו להחזיקו מעל המדורה, וכן תבשילים ומנות דרום אפריקאיות נפוצות. המסעדה ממוקמת באיזור תיאטרון גשר מול יפו ומברכת לקוחות עם אווירה בייתית בחלל קטן יחסית.
התיישבנו, הצגנו את השובר בגאווה וקיבלנו הסברים על שיטת העבודה ומקומות הבחירה שלנו בתפריט. קיבלנו כיכר לחם חמה עם ממרח חצילים מעושנים חמצמץ ומצויין ושמן זית עם חומץ בלסמי יחד עם מרקים אישיים בכוס אשר היו נקודת פתיחה נהדרת. מרק בטטה מעושנת או אפונה, מכיוון ואנו שניים בחרנו בשניהם. מרק האפונה היה סמיך ועשיר אבל לא משהו מיוחד-מרק אפונה. מרק הבטטה לעומת זאת היה סיפור אחר, הריח הסגיר את שאריות האש והטעם תמך, הבטטות האלו נשרפו לפני שהוכנסו למים ומרגישים את זה. המרק היה מצויין לא מתוק מידי ולא כבד מידי, והטעם המעושן והמדורתי אולי לא מתאים לכולם אבל לדעתי ייצג נכונה את אופי המטבח. מפה ועד העיקריות הכל נבחר עבורנו, קיבלנו מקלות אספרגוס ברוטב לימוני עם איולי חרדל צלחת פשוטה מאד וטעימה מאד, בסה"כ 5 מקלות אספרגוס מונחים בצלחת עם כף איולי לידם, האיולי היה פשוט מאד וטעים מאד ללא טעם דומיננטי מידי של חרדל. לאחר שכילינו את האספרגוס והמרקים (יחד עם רוב כיכר הלחם), הגיע המלצר עם שלוש מחבתות לוהטות. עבורי זה עניין כשלעצמו, עוד לפני שבכלל ראינו את האוכל לשמוע את ה"תססססס" של מחבת רותח יחד עם האדים והריח המשתחרר מן האוכל העלה חיוך גדול על פנינו וזה תמיד טוב לקבל מנות עם חיוך מפה לאוזן. אז במחבת הראשונה הייתה נקניקיית בורוורס, נקניקיית ציידים מסורתית מבשר בקר וכבש, שהגיעה על כרוב אדום מתקתק. במחבת השניה חיכו לנו בטטה, פטריה ופלפל צלויים על מצע עדשים שחורות. ובמחבת השלישית והאחרונה חצי חציל מעושן עם שום קונפי סלט עגבניות ובצל עם רוטב מנטה. היה מאד קשה לחכות שהמחבתות יתקררו עד שמתחילים לאכול כי הכל נראה כל כך טוב! בחרנו בנקניקיה כמנה המנצחת מבין המנות הראשונות, אך כולן היו טובות מאד וייתכן וביום אחר היינו בוחרים מנה אחרת כמנצחת.
למנה עיקרית בחרנו, מבין מספר מנות "דגל" שהוצעו לנו בשובר, בסטייק אנטריקוט עם ממרח מנטה עם תפוחי אדמה מדורה ובקדרת ציידים בפוייקה עם בשר בקר וירקות שורש עם פטריות. הסטייק שהגיע במשקל של 250 גרם היה יחסית רחב ובחיתוך דק מידי. הונח על תפוחי האדמה וממרח המנטה בצד. סימני הצליה ושאריות החמאה לא הותירו ספק שזהו לא סטייק שהונח על הגריל, אלא נצלה במחבת כבדה. וזה היה סטייק טוב, לא מצויין, ובמסעדה שמגדירה עצמה כמסעדת בשרים זה לא מספיק טוב. תפוחי האדמה היו קטנים נשארו עם קליפתם המעט שרופה והיו מצויינים, ביקשנו את איולי החרדל ממנת האספרגוס וזה היה רעיון מצויין שכן האיול מאד החמיא לתפודים. קדרת הציידים שהגיע בסיר פוייקה הייתה גדולה ועשירה בתוכן. המון בשר שלצערנו היה מעט סיבי ולא רך ועסיסי כציפיותינו מבישול ארוך בסיר כבד ומלא בנוזל. תפוחי האדמה כמו ירקות השורש הצילו קצת את המנה. ואם התוספות לבשר הן אלו שמצילות את המנה אז המצב לא ממש טוב.
גם קינוח היינו צריכים לבחור, אבל כשמדובר במסעדה עם קינוח פונדנט שוקולד מפורסם, "שוקונגו" שמו, לא ממש פצחנו בדיון. ושוב בדומה למצב עם הראשונות והקדרה, מקבלים לשולחן סיר פוייקה קטן ומהביל שהמשיך להתבשל במשך כמה דקות ארוכות גם בשולחן. יחד עם הקינוח ביקשנו אספרסו ארוך ומקיאטו שהגיעו בספים קטנים ורחבים והקפה עצמו היה מצויין. לאחר המתנה שהרגישה כמו נצח, העזנו לנסות לתקוף את סיר השוקולד הרותח. אחרי כמה כוויות בחלל הפה ולאחר שחוש הטעם חזר אלינו הצלחנו להבין שהרבה מילים לא יעשו לקינוח הזה חסד. זה כנראה הקינוח הכי כייפי וחורפי שאפשר לקבל. חם עשיר שוקולדי ומושלם! אחלה דרך לסיים ארוחה שהתחילה מצויין המשיכה טוב וסיימה בבום שוקולדי אדיר ששווה רק בשבילו להדרים עד יפו...











יום שלישי, 20 בנובמבר 2012

לכל דבר יש התחלה

זה תמיד החלק הכי קשה, להתחיל משהו חדש. איך? איפה? הרבה שאלות מתלוות לעניין דיי פשוט, בסופו של דבר בסך הכל צריך לכתוב את מה שעולה על הדעת. וזה מה שאנו באים לעשות פה, לכתוב על הדברים, שנוגעים לנו. השאלה הנדרשת היא מי זה ״לנו״ ועל איזה ״דברים״ מדובר? אז לגבי הדברים קל להסיק מהשם המתחכם משהו שבחרנו, אופנה, אוכל ומה שבינהם. לגבי החלק השני בשאלה, אנו זוג צעיר, חדש ברוב המונחים של זוגות אך מספיק וותיק בכדי שנחפש לנו תחביב משותף. לא מצאנו אחד טוטאליסטי אז בחרנו לאחד חזיתות ולעשות משהו בודד שכולל את שנינו.
עוד לא בטוח כמה זה רעיון טוב לעשות בלוג, שמהגדרתו אמור למשוך אנשים בזכות כתיבה כששנינו סטודנטים להנדסה- לא ממש שיא ההומניות. ובנוסף לא בטוח כמה חובבי בישול ואוכל יעריכו את המעיל החדש של קסטרו או חובבי אופנה את המנה המורכבת שניסינו במסה. בכל זאת שווה ניסיון :)

מקווים שתהנו, אלה ורום